"אני לא אוהב לסכם", מכריז מאיר פיצ'חזדה בריאיון שערך עם טל גורדון לרגל תערוכה המסכמת את שנות עבודתו הארוכות והפוריות. ובכל זאת, בשיחה עם גורדון הוא מצליח לסרטט בעדינות ובראייה מפוכחת את המסלול הארוך שעשה בדרכו לצמרת האמנות בישראל.
גם אנחנו מתקשים לסכם בבואנו לדבר על הצייר והפסל המחונן שהלך לעולמו ביום רביעי, כ' בשבט, 4 בפברואר. איך נוכל לתמצת את המעוף, האש והתעוזה? כיצד ניתן לסכם וירטואוזיות? "אל תקראו לי וירטואוז", מבקש פיצ'חזדה מדב אלבוים, כאילו התואר מבטל את העבודה שקשה שהשקיע. הוא לא נולד להיות צייר אלא למד לאט את ייעודו.
"יש לי בעיה קשה עם מילים", הוא מתוודה בפני טל גורדון. ובכל זאת, מאיר פיצ'חזדה מצליח, בדרכו הייחודית, לפתוח בפנינו צוהר אל נפשו המרתקת, בשני ראיונות מעמיקים ונדירים שמזכירים לנו את גודל האובדן שספג השבוע עולם האמנות בישראל.